היום זכיתי להיות כרישה.
כרישה ליום אחד.
קמתי בבוקר, חבשתי את כובע השיווק
ויצאתי לשפוט בטקס הגשת פרזנטציות הסיום
של סטודנטים שנה א' בבי"ס לתעשיה וניהול באפקה.
התרגשתי, בחיי.
מעבר לתפקיד הנוצץ שהוצע לי כאן,
חיממו אותי הזכרונות משנקר
כשהגיעו אורחים ומרצים מן החוץ
לשפוט את העבודות שלנו.
תמיד נראה היה שאלו אנשים עם הילה מעל הראש
הילה של ידע וחוכמה.
גם אם בזמן אמת לא תמיד הבנתי מה רוצים מחיי,
בדיעבד, הם צדקו וזה היה חומר לימודי משובח.למעמד המרגש הגעתי היום עם שק מלא
בידע מעולמות השיווק הדיגיטלי.
ממרום שנות ניסיוני אני יודעת להתבונן היטב בהצעות ייעול
דרך עין של סמנכ"לית השיווק בחברה או ארגון.
עבדתי בלא מעט חברות וארגונים גדולים כקטנים
שהתייחסות למבנה ארגוני מוכרת לי מאד מהשטח.
עיצוב מסכים, בין אם אלו מצגות או מסכי אינטרנט או אפליקציות
הם היום יום שלי.
עם ארגז הכלים הזה הגעתי למפגש
בו הציגו כ- 50 סטודנטים נרגשים
12 פרויקטים
עליהם עבדו כל הסמסטר,
ויחד עם "כרישים וכרישה" נוספת נוספים
נתנו פידבק נרחב על כל פרויקט.
לסיום נבחר הפרויקט שבלט בפרמטרים הללו
והסטודנטיות שזכו קיבלו גביע של קופסת פררו רושה מזהב
השבוע אני מסיימת ללמד סמסטר נוסף באפקה,
מחר מתחילות ההגשות של סטודנטים שלי
בבי"ס להנדסת תוכנה והנדסת תעשיה וניהול באפקה,
ובקרוב גם אני אעמוד על במה דומה
מול "כרישים" מענינים, 
במסגרת התואר השני שאני עושה בעיצוב וחדשנות
במכללה למינהל,
ואני מקווה שביחד עם קבוצת העבודה הנהדרת שלי
נצליח לעבור פרזנטציה, מצגת ותוכן
ברמה שאני דורשת מהסטודנטים שלי.
מה ואיך שלא יהיה, אני נהנית מכל רגע!
מי זוכר איך זה להיות סטודנט.ית,
ומי ממש לא מתגעגע?